בשנת 2008, ערב המשבר הכלכלי, בדק הבנק העולמי את אחוזי המעורבות של נשים בבתי נבחרים מסביב לעולם ובפרט כמה מהן ניצבות בעמדות הנהגה. הנתונים היו עגומים, רק כ-18% מכלל יושבי הפרלמטנים בעולם היו נשים, ורק ב-13 מדינות בראשות הגוף המבצע עמדה אישה. בהודו המסורתית אשר סובלת גם כך מפערי מעמדות בין הקסטות השונות המספרים היו נמוכים אף יותר, רק כ-10% מסך אנשי הממשל המקומי והפדרלי היו נשים.

בשנת 1993 הודו עשתה צעד משמעותי ראשון בכיון שילוב ראוי של נשים כאשר היא העבירה תיקון חקיקה המכתיב שריון לנשים של שליש ממאות אלפי תפקידי ראשות המועצות המקומיות. הצעד הדרמטי הזה הוכיח את עצמו עם השנים וכלכלני פיתוח הראו בכמה הזדמנויות כי החשיפה למנהיגות נשית שינתה לאיטה את התפיסות לגבי מעמד האישה הן ברמה הגלויה והמוצהרת והן ברמת התפיסות הסמויות.

עשור לאחר תיקון החקיקה ולאחר שכבר נערכו פעמיים בחירות מקומיות שבהן שליש מהמכסות שוריינו לנשים, ניגשו החוקרות לורי ביאמן, אסתר דופלו, רוחיני פאנדה, ופתיה טופאלובה לבדוק האם הייתה לכניסת נשים אל הפוליטיקה המקומית השפעה על שאיפותיהן של נערות צעירות וכן להעריך את התפיסות של ההורים של נשים לגבי תפקידן של הבנות בחברה.
כלכלני פיתוח הראו בכמה הזדמנויות כי החשיפה למנהיגות נשית שינתה לאיטה את התפיסות לגבי מעמד האישה הן ברמה הגלויה והמוצהרת והן ברמת התפיסות הסמויות.
בין השנים 2006 ו-2007 החוקרות סקרו 495 כפרים שנבחרו באקראי ממחוז בירבהום שבדינת מערב בנגל בהודו. הסקר פנה למבוגר אחד ומבוגרת אחת בכל משק בית וכן לכל בני הנוער במחוז. הסקר ביקש ללמוד על סדר יומן של הנערות ועל העמדות של הוריהן לגבי השכלה, גיל הנישואים הרצוי לתפיסתם, שאיפותיהם המקצועיות (אם ישנן כאלה) והאם הנערה והוריה שואפים שהיא תהיה מנהיגת הכפר ביום מן הימים.

התוצאות הראו השפעה עצומה לחשיפת בני המשפחה למנהיגות נשית. כך למשל היה סיכוי נמוך יותר בשיעור של 14 נק האחוז שהורים בכפרים שמעולם לא עמדה בראשם אישה יביעו רצון שהילדה תמשיך לאחר בית הספר התיכון לרכוש השכלה גבוהה. כמו כן אחוז ההורים שהאמינו כי העיסוק של הילדות - אך לא של הבנים - צריך להיקבע על ידי קרוביה עמד על 76% בכפרים בהן לא נבחרה אף פעם אישה לעומת 65% בכפרים שבהן לפחות פעם אחת נבחרה אישה להנהיג.
הפער בין בנות לבנים על פי כמה מדדים
גם התפיסות של הנערות עצמן הושפעו מאוד, במיוחד בכפרים בהן כיהנה פעמיים ברצף אישה. הן נטו להתנגד יותר לעתיד של עקרת בית (8.3 נק האחוז) העדיפו יותר להתחתן לאחר גיל 18 (8.8 נק האחוז) ושאפו יותר לקריירה הדורשת השכלה פורמלית (8.6 נק האחוז).

כאשר החוקרות בדקו את הישגיהן בלימודים ואת שגרת יומן של הנערות, התברר שהשינוי כבר חלחל מתפיסות העולם אל המציאות בשטח. בכפרים בהם לא נבחרה מעולם אישה, הסיכוי של בנים להגיע לבית הספר היה גבוה ב-6% מאשר הסיכוי של בנות וסיכוי גבוה ב-4% לדעת קרוא וכתוב. במקביל, כמו במרבית המדינות המתפתחות, הבנות בילו משמעותית יותר זמן בעבודות הבית, כ-79 דקות ביום בממוצע.לעומת זאת, בכפרים בהם נבחרה ראש מועצה אישה הפער בין המינים נמחק כליל עם השלמת הכהונה השנייה ברצף. בכפרים אלו, כמות הזמן שהבנות בילו בעבודות הבית הצטמצמה לכדי 18 דקות ביום בלבד.
המחקר האלגנטי והפשוט של דופלו ועמיתיה הצביע על עובדה חשובה - כדי לשנות תהליכים חברתיים יש בראש ובראשונה לספק הזדמנות פרקטית ליצירת מודלים לחיקוי, כי כמו שאמר ג'ון וודן מאמן ה-NBA האגדי: "להוות מודל לחיקוי, זו הדרך העוצמתית ביותר לחנך".
המחקר עורר תהודה רבה והחוקרות אף בחרו לפרסם אותו מחוץ לגבולותיה הצרים של המגזינים בתחומי הכלכלה והמדיניות הציבורית.

מאמצים אדירים מושקעים ברחבי העולם כדי לקדם גיוון תעסוקתי, וחרף ההתקדמות הגדולה שהתרחשה בעשורים האחרונים מדי שנה מתפרסמים נתונים על גודל הפער שיש עדיין לסגור. המחקר האלגנטי והפשוט של דופלו ועמיתיה הצביע על עובדה חשובה - כדי לשנות תהליכים חברתיים יש בראש ובראשונה לספק הזדמנות פרקטית ליצירת מודלים לחיקוי, כי כמו שאמר ג'ון וודן מאמן ה-NBA האגדי: "להוות מודל לחיקוי, זו הדרך העוצמתית ביותר לחנך".